ביה"ד התיר על כנו את פסה"ד של ביהמ"ש קמא בגין אי עמידה בתנאי סעיף 8 לחסד"פ

המשיב הואשם בשני פרטי אישום.

הראשון: חברות בחמא"ס, התאחדות בלתי מותרת, מאז 15.8.02 ועד יום מעצרו 1.8.06.

השני: נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת בכך שהחזיק במשרה של מנהל מועדון חמא"ס בסעיר בתקופה האמורה בפרט האישום הראשון.

בימ"ש קמא החליט לזכות את המשיב מהאשמות המיוחסות לו, ובגין כך הוגש ערעור התביעה. 

כפי שציין בימ"ש קמא גורלו של הערעור תלוי ועומד על מילה אחת, "החמא"ס", אשר מופיעה בהודאת עד התביעה במשטרה, ואשר לפי טענת התביעה, אכן נאמרה במהלך חקירתו במשטרה, ובעוד שלטענת אותו עד היא לא נאמרה על ידו.

המשיב אישר בעדותו בבימ"ש כי הוא משמש כמנהל אגודת צעירי הספורט בסעיר והוא אף מכיר את נותן ההודאה שטען בהודאה כי המשיב אחראי למועדון החמא"ס באותו יישוב.

מנהל אגודת הנוער והספורט בנפת חברון העיד כי מועדון הספורט באותו יישוב אינו שייך לחמא"ס, אלא ממומן על ידי הרשות הפלשתינאית וכי במידה והיה מנוהל ע"י החמא"ס היה ממליץ על סגירתו.

העדות המכרעת בתיק זה, בו ייחסו למשיב ניהול אגודה השייכת לחמא"ס, נגבתה בערבית אך נרשמה בעברית.

בימ"ש קמא הסתמך ובצדק על סעיף 8 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) התשס"ב - 2002, הקובע:

"תיעוד בשפת החשוד.

לעניין שפת התיעוד של חקירת חשוד בתחנה יחולו הוראות אלה:

1.    תועדה חקירת חשוד בכתב בלבד, יהיה התיעוד בשפה שבה התנהלה החקירה;

2.    לא ניתן לתעד בכתב חקירתו של החשוד בשפה שבה היא מתנהלת, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי; ואולם אם התנהלה החקירה בשפת סימנים, תתועד בתיעוד חזותי בלבד;

3.    היה לשוטר יסוד להניח שהחשוד אינו יודע קורא וכתוב או שהוא אדם עם מוגבלות, המקשה עליו לאשר את נכונות תיעוד החקירה בכתב, תתועד החקירה בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי".

הסעיף קובע, אפוא, מפורשות שמלכתחילה יש לתעד חקירה בשפת החשוד, במקרה שלנו בערבית. רק במקרה בו לא ניתן לתעד את החקירה בשפת החשוד, ניתן להעיד אותה ב" תיעוד חזותי או בתיעוד קולי".

תיעוד בשפת החשוד - סעיף 8 לחסד"פ

על חשיבות גביית ההודעה בשפת החשוד ורישומה באותה שפה, נאמר על ידי כבוד השופט חשין בבש"פ 2444/92 יגאל אבוטבול נ' מדינת ישראל (תק-על 92(2), 2098 ,עמ' 2099), כדלקמן:

"כל תרגום יש בו משום יצירה, ואין זה מתפקידו של גובה הודעה לעסוק במעשה יצירה אלא בשיקוף נאמן של דברים הנאמרים לו, לאמור, עליו לכתוב דברים הנאמרים לו בשפה בה הם נאמרים".

בפני בימ"ש קמא קמה וניצבה השאלה האם הסעיף חל במקרה שלפנינו. בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי לסעיף תחולה במקרה שלפנינו, הן עקב כך שהסעיף הינו חלק מדיני הראיות ולפי סעיף 9 לצו בדבר הוראות ביטחון לכללי הראיות בבתי המשפט של מדינת ישראל, ישנה תחולה גם באזור. לחילופין, נקבע ע"י בימ"ש קמא כי לסעיף יש תחולה, שכן ההודאה נגבתה במדינת ישראל, לכן היא חלה על כל גביית הודאה לרבות לגבי נחקרים שאינם תושבי ישראל.